פוסט טראומה - גורמים וטיפול

January 25th, 2015

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מחלה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה ובדרך כלל מתפתחת כתוצאה מחוויה אמיתית ומפחידה ביותר,  או באופן אחר, מסכנת חיים. הסובלים מתסמונת זו חווים מחדש את האירוע הטראומטי או אירועים נלווים באופן כלשהו, ונוטים להימנע ממקומות, אנשים או דברים אחרים אשר מזכירים להם את האירוע, והם רגישים להפליא לחוויות חיים נורמאליות. הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת (C-PTSD) היא בדרך כלל תוצאת חשיפה ממושכת לאירוע או סדרת אירועים טראומטים, ומאופיינת בבעיות ארוכות טווח בעלות השלכות רבות על התפקוד הרגשי והחברתי.

ההפרעה הוכרה כאבחנה רשמית רק משנת 1980, למרות שבני אדם סבלו מטראומות מאז שהם חווים סבל, כלומר, מאז ומתמיד.  הפרעת דחק פוסט טראומטית נקראת גם 'עייפות קרב' ו'הלם קרב', והיום, במצב המלחמה, או המבצע, בו נמצאת הארץ, רלוונטי יותר מתמיד לדעת על אופי ההפרעה, השלכותיה, תסמיניה ואפשרויות הטיפול בה.

פוסט טראומה

השפעות הפרעה פוסט טראומטית

למרות שלא כל האנשים שעברו טראומה מפתחים הפרעה זו, הם עלולים לסבול מהשלכות גופניות משמעותיות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים שנחשפו ללחץ קיצוני, סובלים לעיתים מהיפוקמפוס, האזור במוח האחראי על הזיכרון, קטן יותר, בהשוואה לאנשים שלא נחשפו לטראומה.

היבט זה משמעותי בהבנת השפעות טראומה בכלל והשפעת הפרעה פוסט טראומטית, במיוחד מכיוון שההיפוקמפוס הוא החלק במוח האחראי על פיתוח זכרונות חדשים של אירועי חיים. בנוסף, אם אדם שעבר טראומה ממשיך לפתח הפרעה זו, נראה כי הוא נמצא בסיכון גבוה יותר לשימוש בסיגריות, אלכוהול וסמים קלים.

הפרעה פוסט טראומטית שאינה מטופלת, עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות, מרחיקות לכת על תפקוד האדם ומערכות היחסים שלו, על בני משפחתו ועל סביבתו. סיבוכים של תסמונת זו בקרב נשים שאינן הרות כוללים בעיות רגשיות אחרות, בריאות ירודה ובעיות זיכרון. נשים שעברו התעללות מינית בגיל מוקדם, הן בעלות סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעה פוסט טראומטית מורכבת והפרעת אישיות גבולית.

תינוקות שנולדו לאימהות שסובלות ממחלה זו במהלך ההריון, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות שינוי כימי אחד לפחות בגופם, אשר עלול להוביל לפיתוח הפרעה זו מאוחר יותר בחיים. אנשים הסובלים ממחלה זו נמצאים בסיכון לסבול מבעיות רפואיות נוספות, כמו גם שכפול בעיות. מבחינה רגשית, הסובלים מתסמונת פוטס טראומטית נאלצים להיאבק יותר על מנת לשפר את מצבם על ידי  טיפול נפשי. הפרעה זו היא בעלת השפעה שלילית משמעותית על ההתפתחות החברתית והרגשית, כמו גם על היכולת ללמוד.

הגורמים להפרעת דחק פוסט טראומטית

כמעט כל טראומה, שהוגדרה כאירוע מסכן חיים או אירוע שפוגע קשות בבריאות הפיסית או הרגשית וברווחת האדם, או שהיא גורמת לפחד עז, עלולה לגרום להפרעה פוסט טראומטית. אירועים אלו כוללים לעיתים קרובות גם חוויות טראומטיות או עדות לתאונה חמורה או פגיעה פיסית, מצב של קרבן לחטיפה או עינויים, חשיפה ללחימה או לאסון אחר, לדוגמה, התרסקות מטוס, או פיגוע טרור, מצב של קרבן לאונס, שוד או תקיפה פיסית, מינית או רגשית מתמשכת, או צורות אחרות של התעללות, כמו גם מעורבות בסכסוכים מתמשכים.

למרות שהאבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית דורשת כיום התקיימות היסטוריה של אירוע טראומטי על פי הגדרה זו, אנשים עלולים לפתח את ההפרעה בתגובה לאירועים שאינם מוגדרים כטראומטיים, אך עלולים להיות אירועי חיים הרסניים כגון גירושין או אבטלה.

גורמי הסיכון וגורמי ההגנה. נושאים שנוטים להציב אנשים בסיכון גבוה לפיתוח הפרעת דחק פוסט טראומטית כוללים משך מוגבר של אירוע טראומטי, מספר גבוה של סבל ואירועים טראומטיים, חומרה גבוהה של הטראומה, המצב הנפשי לפני האירוע או מחסור בתמיכה חברתית או משפחתית. בנוסף לאלו, ילדים, בני נוער ונשים, אנשים מקבוצות מיעוט ואנשים עם לקויות למידה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה זו לאחר אירוע טראומטי.

תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית

אבחנה לתסמונת זו מתבצעת אצל אדם שיש לו היסטוריה של חשיפה לאיום ממשי של מוות, פציעה חמורה או אלימות מינית או פיסית לעצמו או לאחרים. שיתוק רגשי כתוצאה מהפרעה זו עשוי להתבטא בחוסר ענין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה, חידלון רגשי, התרחקות מאנשים או חוסר יכולת לחשוב על העתיד או לתכנן תכניות לעתיד, בשל האמונה כי האדם לא יחיה עוד זמן רב.

לשם ביצוע האבחנה, חייבים להתקיים תסמיני פיתוח החווייה הטראומטית מחדש, הימנעות ממצבים המזכירים את הטראומה, שינוי שלילי במצב הרוח או החשיבה, תסמיני עוררות יתר במשך חודש אחד לפחות ומצוקה או פגיעה משמעותית בתפקוד.

תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית, שנוטים להיות משויכים עם הפרעה מורכבת, כוללים בעיות בוויסות רגשות, מה שעלול לגרום למחשבות אובדניות, התפרצויות כעס או התנהגויות פסיביות אגרסיביות. קיימת נטייה לשכוח את הטראומה, והאדם חווה תחושות מתמשכות של חוסר אונים, בושה, אשמה או שהוא מבדיל את עצמו מאחרים, ומתעסק בתכנון נקמה לעבריין הגורם לטראומה. בנוסף, מתקיים מצב של אובדן אמונה רוחנית או תחושת חוסר אונים, חוסר תקווה או ייאוש מתמשך.

הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

הטיפול כולל בדרך כלל התערבויות פסיכולוגיות ורפואיות. חשוב במיוחד שאנשי צבא, שעשויים לחוש סטיגמות מהרעיון של טיפול פסיכולוגי, יקבלו חינוך לגבי יעילות הטיפול על מנת שלא ימנעו ממנו. טיפול התנהגותי קוגנטיבי המבוסס על חשיפה מסייע למטופל להיזכר בחוויות הטראומטיות באמצעות תמונות או היזכרות מילולית, תוך שימוש במנגנוני התמודדות.

פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית ליחיד או בתוך קבוצה, מסייעת לאנשים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית לזהות ולהתאים את המחשבות הקשורות לטראומה, לחקור אותן, לפתח פרשנות אלטרנטיבית, ולתרגל דרכים חדשות להתבונן על המצב. טיפול זה כרוך אף בתרגול תכניקות הנלמדות במצבי חיים אמיתיים.

לקריאה נוספת:
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) – מאמר הסוקר את הנושא, אנשים הסובלים מתסמונת זו מרגישים פחד או מתח גם כשלא נשקפת להם סכנה ממשית.

פוסט טראומה – אבחון וטיפול במכון cbt  מקצועי

עובדות ומיתוסים לגבי תסמונת PTSD  -  לא ברור מדוע אנשים לוקים בתסמונת.  נשים בעלות סיכוי כפול להיות מאובחנות ב PTSD - לעומת גברים , יחד עם זאת נשים נוטות לקבל סיוע יותר מגברים ו לכן מאובחנות יותר.

הפרעת דחק פוסט טראומטית מתוך אתר WebMD –  כ- %3.6 מהאוכלוסיה האמריקאית הבוגרת (כ- 5.2 מיליון אנשים) סובלת מתסמונת PTSD   במהלך שנה אחת.

תסמונת PTSD  - כשלושים אחוז מהגברים והנשים ששהו באזור מלחמה חוו הפרעת דחק פוסט טראומטית.

החברה הישראלית בצבת הטרור- למעלה מחצי מיליון ישראלים סובלים מתגובה פוסט-טראומטית הכרוכה בסבל נפשי ובליקוי תפקודי לא מבוטל.